התיאטרון הרומי באנקרה — Ankara Roma Tiyatrosu, המאה ה-2

התיאטרון הרומי באנקרה — במה עתיקה למרגלות המבצר

במדרון המערבי של מצודת אנקרה, ליד נהר בנטדרסי, מסתתר אתר היסטורי בן כמעט אלפיים שנה. התיאטרון הרומי באנקרה (Ankara Roma Tiyatrosu) נבנה במאה ה-2 לספירה והיה מיועד ל-3,000–5,000 צופים. במשך זמן רב הוא היה קבור, פשוטו כמשמעו, מתחת לעיר: רק בשנת 1982, במהלך חפירת בור לבנייה, התגלו העקבות הארכיאולוגיות הראשונות. בין השנים 1982 ל-1986 חפר המוזיאון לתרבויות אנטוליות את התיאטרון, ובשנים 2009–2010 חודשו החפירות. כיום התיאטרון הרומי באנקרה הוא אתר מורשת תרבותית מוגן, אחד התיאטראות העתיקים הגדולים הבודדים שנמצאו בלב המטרופולין המודרני, ומקום שבו ההיסטוריה של אנקירה נפרשת בפני הצופה לא בתצוגות, אלא ממש מתחת לרגליו.

היסטוריה ומוצא התיאטרון הרומי באנקרה

אנקירה — כך כונתה אנקרה של ימינו בימי קדם — הייתה בירת הפרובינציה הרומית גלטיה. העיר שכנה במיקום אסטרטגי בצומת דרכים בין המערב למזרח, וחשיבותה בתקופת האימפריה הרומית הייתה רבה. התיאטרון נבנה במאה ה-2 לספירה — בתקופת פריחת הבנייה הפרובינציאלית תחת שלטונם של הקיסרים אדריאנוס והאנטונינים. התאריך המדויק להקמתו אינו ידוע, אך הטיפוסולוגיה של האלמנטים האדריכליים וחומרי הבנייה מצביעים דווקא על תקופה זו.

המבנה הוקם על המדרון המערבי של גבעת מצודת אנקרה, מעל נהר בנטדרסי. זוהי טכניקה אופיינית לתיאטראות של אסיה הקטנה: שימוש בתוואי הטבעי במקום במבנים מלאכותיים. על עיקרון זה בדיוק כתב האדריכל הרומי ויטרוביוס במאמרו "על האדריכלות" — והתיאטרון באנקרה מאשש את דבריו באופן מוחשי: המדרון המשופע של גבעת המבצר איפשר להימנע מעבודות עפר אדירות בעת הקמת הקאווה.

לאחר שבמאות ה-3–4 התיאטרון יצא בהדרגה משימוש פעיל, בתקופת הסלג'וקים והעות'מאנים הוא הותאם לצרכים חדשים: חפירות שנערכו בשנים 2009–2010 חשפו עקבות של ייצור קרמיקה וזכוכית במבנה התיאטרון. כלי חרס פגומים, צינורות ומטבעות, שהתגלו במקום, מצביעים על פעילות של בתי מלאכה בתקופת ימי הביניים המאוחרים — התיאטרון לשעבר הפך לאזור תעשייה שכונתי. בשנת 1992 הוכרז האתר כאתר מורשת לאומית בקטגוריות I ו-II. לאחר החפירות בשנים 2009–2010 הועבר התיאטרון לעיריית אנקרה לצורך שיקום.

השיקום עורר מחלוקת חריפה בקרב מומחים. הוחלט לשפץ את הקאוויה לחלוטין; תוך כך, אבן אנקרה המקורית — אנדזיט — הוחלפה בשיש לבן. מומחים רבים ראו בכך "בניית תיאטרון חדש מאפס", ולא שימור של אתר היסטורי.

ארכיטקטורה ומה לראות

Ankara Roma Tiyatrosu ממוקם בין Hisar Caddesi ל-Pınar Sokak ברובע Ulus (Altındağ). מבחינה אדריכלית, זהו תיאטרון רומי טיפוסי בסגנון אסיה הקטנה עם מספר מאפיינים ייחודיים.

הקאווה: 3,000–5,000 מקומות

הקאווה (אולם הצופים) פונה בזווית של כ-23° לכיוון צפון-מערב, מה שמבטיח זרימת אוויר קריר מעמק בנטדרסי — פתרון אקוסטי ואקלימי נבון. באופן אופקי היא חולקה לארבעה חלקים עם מקומות ישיבה ומדרגות רדיאליות. על פי חישובי החוקרים, התיאטרון הכיל בין 3,000 ל-5,000 צופים — גודל קטן יחסית בסטנדרטים של תיאטראות אנטוליים, התואם את הסולם הפרובינציאלי ולא האימפריאלי של אנקירה. בתחילה נבנה האולם מאנדזיט — אבן וולקנית מקומית; במהלך השיקום החליפו בטון ושיש לבן חלק ניכר מהמבנים המקוריים. שתי שורות מקוריות של מושבים מאנדזיט בגובה של כ-40 סנטימטרים התגלו במיקומן המקורי.

וומטוריום ופרודות

לגישה לאולם ולאורקסטרה שימשו וומיטוריומים — מעברים מקומרים. שני המנהרות המובילות לאורקסטרה נשמרו עד ימינו. משני הפרודוסים (מסדרונות הכניסה למקהלה ולשחקנים) המזרחי נשמר במלואו, והמערבי — רק בחלקו.

האורקסטרה והפוליפטיום

האורקסטרה (הבמה למקהלה) — חצי עגולה, בקוטר של כ-13 מטרים, מוקפת בחומה עבה. הפולפיטום (הבמה) נשמר, אך בתקופת ביזנטיון הוא שופץ: בין הבמה לאורקסטרה נוספו מבנים חדשים שהנמיכו את גובה פתחי הדלתות. הדבר מעיד על התאמת התיאטרון לצרכים אחרים בתקופה המאוחרת.

הסקנה והפסלים

מבנה הבמה (scene) נשמר רק בחלקו הצפוני. הוא נבנה מאבני אנדזיט, אורכו כ-31 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים, ויש בו חמש פתחי דלתות — פתרון לא שגרתי, האופייני דווקא למסורת התיאטרלית של אסיה הקטנה. פרטי אדריכלות ושברי פסלים שנמצאו בחפירות מעידים על תוכנית דקורטיבית עשירה. מרבית הממצאים שמורים באולמות התחתונים של המוזיאון לתרבויות אנטוליה.

עובדות מעניינות ואגדות

  • התיאטרון התגלה במקרה — בשנת 1982, בעת חפירת בור בנייה. לפני כן הוא היה קבור מתחת לשכבת העיר במשך כ-1,500 שנה.
  • בתקופות הסלג'וקית והעות'מאנית שימש מבנה התיאטרון כבית מלאכה לייצור קרמיקה וזכוכית — כך מעידים הממצאים שנמצאו: כלים פגומים וצינורות לניפוח.
  • שיקום האודיטוריום בשנת 2020 עורר שערורייה: השימוש בשיש לבן במקום האנדזיט המקורי עורר ביקורת מצד מומחים, שכינו את התוצאה "בניית תיאטרון חדש במקום העתיק".
  • הקהל של התיאטרון מכוון כך שינצל את האוורור הטבעי מהעמק של נהר בנטדרסי — החלטה ברוח המלצותיו של ויטרוביוס לגבי בחירת מיקום לתיאטרון.
  • סצנה עם חמש פתחי דלתות היא מאפיין בולט של המסורת התיאטרלית האנטולית, המבדיל את התיאטראות המקומיים מהמבנים הרומיים הסטנדרטיים בעלי שלוש הדלתות.

איך להגיע

התיאטרון ממוקם ברובע אולוס (אלטינדה) באנקרה, בין הרחובות Hisar Caddesi ו-Pınar Sokak, למרגלות המערביות של מצודת אנקרה. מתחנת המטרו אולוס (קו M1) כ-10–12 דקות הליכה. מהרובע המרכזי קזילאי לאולוס במטרו — 5 דקות.

משדה התעופה Ankara Esenboğa (ESB) הדרך הנוחה ביותר היא באוטובוס Havaş לאחת התחנות המרכזיות, ולאחר מכן במטרו עד Ulus. בסמוך לתיאטרון נמצאים מקדש אוגוסטוס (Temple of Augustus) ומסגד Hacı Bayram Camii — ניתן לבקר בשלושת האתרים בנוחות במסלול אחד באזור ההיסטורי של Ulus. המרחק בין המרחצאות הרומיים של אנקרה (Roma Hamamı) לתיאטרון הוא כ-600 מטר ברגל.

טיפים למטייל

האתר מגודר; לפני הביקור יש לברר את שעות הפתיחה ואת זמינות כרטיסי הכניסה — תנאי הגישה עשויים להשתנות בהתאם לעונה ולעבודות המתבצעות במקום. מומלץ לבדוק את המידע העדכני באתר האינטרנט של עיריית אנקרה או במשרד התיירות.

התיאטרון מרשים במיוחד מנקודות התצפית העליונות של מצודת אנקרה — משם ניתן לראות היטב את התמונה הכללית ואת מיקומו של האתר בהקשר העירוני. מומלץ לבקר בתיאטרון בשעות הבוקר: אין המוני תיירים, והאור הרך מדגיש היטב את תבליט האבן. הביאו נעליים עם סוליות שאינן מחליקות: האבן עלולה להיות חלקה לאחר גשם.

שלבו את הביקור עם מוזיאון התרבויות האנטוליות (Anadolu Medeniyetleri Müzesi) — הוא נמצא במרחק של 5 דקות הליכה ושומר על רוב הממצאים שנמצאו בחפירות התיאטרון. התיאטרון הרומי באנקרה הוא מקרה נדיר שבו אתר עתיק קיים ממש בתוך סביבה עירונית תוססת: כאן ההיסטוריה של אנקירה מורגשת ממש מתחת לרגליים, ולא מאחורי זכוכית של ויטרינת מוזיאון.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — התיאטרון הרומי באנקרה — Ankara Roma Tiyatrosu, המאה ה-2 תשובות לשאלות נפוצות על התיאטרון הרומי באנקרה — Ankara Roma Tiyatrosu, המאה ה-2. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
התיאטרון נבנה במאה ה-2 לספירה — בתקופת פריחת הבנייה הפרובינציאלית תחת שלטונם של הקיסרים אדריאנוס והאנטונינים. אנקירה (אנקרה של ימינו) הייתה בירת הפרובינציה הרומית גלטיה, מה שמסביר את ממדי המבנה. התאריך המדויק של תחילת הבנייה אינו ידוע, אך הטיפוסולוגיה של האלמנטים האדריכליים וחומרי הבנייה מצביעים באופן חד-משמעי על תקופה זו.
התיאטרון התגלה במקרה גמור בשנת 1982, במהלך חפירת בור בנייה. לפני כן הוא היה קבור מתחת לשכבת התרבות העירונית במשך כ-1,500 שנה. לאחר הגילוי המקרי, המוזיאון לתרבויות אנטוליה ערך חפירות שיטתיות בין השנים 1982 ל-1986, ולאחר מכן הן חודשו בשנים 2009–2010.
על פי חישובי החוקרים, התיאטרון הכיל בין 3,000 ל-5,000 צופים. זהו גודל צנוע יחסית בסטנדרטים של תיאטראות אנטוליים, והוא תואם את ממדיה הפרובינציאליים של אנקירה, ולא את ממדיה האימפריאליים. התיאטראות הגדולים באזור — למשל, באפסוס או באספנדוס — הכילו 20,000–25,000 איש.
במהלך השיקום, בסביבות שנת 2020, חומר הבנייה המקורי של הקאווה — אבן וולקנית מקומית מסוג אנדזיט — הוחלף ברובו בשיש לבן ובבטון. מומחים רבים בתחום שימור המורשת ההיסטורית ראו בכך "בניית תיאטרון חדש במקום העתיק", ולא שימור של המבנה המקורי. רק שתי שורות מקוריות של מושבי אנדזיט בגובה של כ-40 סנטימטרים נותרו במקומן המקורי.
כן. לאחר שהתיאטרון יצא משימוש פעיל במאות ה-3–4, המבנה לא עמד ריק. חפירות שנערכו בשנים 2009–2010 חשפו עקבות של ייצור קרמיקה וזכוכית בתוך התיאטרון בתקופות הסלג'וקית והעות'מאנית. עדות לכך ניתן למצוא במוצרי קרמיקה פגומים, צינורות לניפוח זכוכית ומטבעות שנמצאו במקום.
לבניין הסקנה חמש כניסות, בעוד שבמסורת הרומית הקלאסית נהגו להשתמש בשלושה. פתרון לא שגרתי זה אופייני דווקא למסורת התיאטרלית של אסיה הקטנה ונחשב למאפיין בולט של בית הספר האדריכלי המקומי. הסקנה נשמרה רק בחלקה הצפוני: היא נבנתה מבלוקים של אנדזיט, אורכה כ-31 מטרים ורוחבה כ-8 מטרים.
רוב הפסלים, האלמנטים האדריכליים וחפצי הבית שנמצאו בחפירות שמורים באולמות התחתונים של מוזיאון התרבויות האנטוליות (Anadolu Medeniyetleri Müzesi). המוזיאון ממוקם במרחק של כ-5 דקות הליכה מהתיאטרון, מה שהופך אותו להמשך טבעי לביקור.
התיאטרון פונה לכיוון צפון-מערב בזווית של כ-23°, מה שמבטיח זרימה טבעית של אוויר קריר מעמק נהר בנטדרסי. זהו פתרון אקוסטי ואקלימי כאחד, התואם להמלצותיו של האדריכל הרומי ויטרוביוס, שכתב על הבחירה הנכונה במיקום לתיאטרון במסה שלו "על האדריכלות".
האלמנטים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר הם: שני המנהרות המקומרות המובילות אל האורקסטרה; הפרודוס המזרחי (מסדרון הכניסה) — במלואו; הפרודוס המערבי — בחלקו; האורקסטרה בקוטר של כ-13 מטרים עם קיר עבה המקיף אותה; החלק הצפוני של מבנה הסקנה, הבנוי מאבני אנדזיט; שתי שורות מקוריות של מושבי קאווה מאנדזיט. גם הפולפיטום (הבמה) נשמר, אף על פי שעבר שיפוץ בתקופה הביזנטית.
בשנת 1992 הוכרז התיאטרון כאתר לשימור ממשלתי בקטגוריות I ו-II. לאחר החפירות שנערכו בשנים 2009–2010 הועבר האתר לעיריית אנקרה לצורך ביצוע עבודות שיקום. התיאטרון אינו נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
התקופה הנוחה ביותר לביקור היא האביב (אפריל–מאי) והסתיו (ספטמבר–אוקטובר): מזג אוויר נעים, תאורה טבעית טובה ועומס תיירים מינימלי. בקיץ חם באנקרה, ומשטחי האבן החשופים צוברים חום. בחורף האתר נגיש, אך יש לקחת בחשבון אפשרות לגשם: אבן רטובה הופכת לחלקלקה.
מדריך למשתמש — התיאטרון הרומי באנקרה — Ankara Roma Tiyatrosu, המאה ה-2 מדריך למשתמש ב- התיאטרון הרומי באנקרה — Ankara Roma Tiyatrosu, המאה ה-2, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
הדרך הנוחה ביותר לבקר בתיאטרון רומא באנקרה היא בשילוב עם האתרים הסמוכים: מקדש אוגוסטוס ומסגד האג'י באיירם נמצאים במרחק של כמה דקות הליכה, ואילו המוזיאון לתרבויות אנטוליה נמצא במרחק של 5 דקות. הקצו לפחות חצי יום למסלול כולו ברובע ההיסטורי אולוס; מומלץ להקדיש כ-90 דקות לביקור בתיאטרון עצמו.
האתר מגודר, ותנאי הכניסה עשויים להשתנות בהתאם לעונה ולתקדמות עבודות השיקום. לפני הנסיעה, מומלץ לבדוק את שעות הפתיחה המעודכנות ואת זמינות כרטיסי הכניסה באתר האינטרנט של עיריית אנקרה או במשרד התיירות העירוני — מידע זה מתעדכן מעת לעת ועשוי להיות שונה מהנתונים המופיעים במדריכי הטיולים.
תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר היא Ulus בקו M1. משם, ההליכה אל התיאטרון אורכת כ-10–12 דקות. מהרובע המרכזי קזילאי (Kızılay) עד Ulus – 5 דקות ברכבת התחתית. אם אתם נוחתים בשדה התעופה אנקרה אסנבוגה (ESB), סעו באוטובוס Havaş לאחת התחנות המרכזיות, ולאחר מכן עברו לרכבת התחתית עד Ulus.
בואו בשעות הבוקר: יש מעט תיירים, והאור האלכסוני הרך מדגיש היטב את תבליט הלבנים והופך את התמונות למרשימות יותר. בצהריים בקיץ, משטחי האבן מתחממים מאוד, והצללים נעשים חדים ולא נוחים לצילום.
נעלו נעליים עם סוליות שאינן מחליקות: לאחר גשם, משטחי אנדזיט ושיש הופכים לחלקלקים. הצטיידו בבקבוק מים, במיוחד בעונות החמות — אין הרבה צל באתר הפתוח. אם אתם מתכננים לצלם, עדשה רחבת זווית תעזור לכם להמחיש את גודלה של הקאבה ואת המרחב של התזמורת.
לפני שתרדו אל התיאטרון עצמו, עלו אל חומות מצודת אנקרה. משם ניתן לראות היטב את התמונה הכוללת של האתר, את מיקומו בסביבה העירונית ואת הקשר שלו לתוואי הגבעה — וכך בדיוק מתברר מדוע הבונים השתמשו במדרון הטבעי במקום במבנים מלאכותיים.
היכנסו דרך הומוטוריומים (vomitoria) שנשתמרו — מנהרות מקומרות המובילות אל האורקסטרה. שימו לב לשתי שורות המקוריות של מושבי האנדיזיט: הן בולטות היטב על רקע השיקום בשיש. סיירו בחלק הצפוני של הסקנה עם חמשת פתחי הדלתות והאורקסטרה החצי-עגולה בקוטר של כ-13 מטרים. הפרודוס המזרחי נשמר במלואו — עברו דרכו כדי לחוש את ממדי המבנה.
לאחר הביקור בתיאטרון, צאו לטיול של 5 דקות ברגל אל מוזיאון תרבויות אנטוליה. באולמות התחתונים של המוזיאון מוצגים פסלים, אלמנטים אדריכליים וחפצים שנמצאו בחפירות התיאטרון — בהם כלי חרס וצינורות זכוכית מבתי מלאכה מימי הביניים. ביקור במוזיאון מספק הקשר מלא וממלא את כל החוסרים ההיסטוריים שנותרו לאחר סיור באתר עצמו.